״בשעה שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם באו כל האותיות החקוקות על כתר נורא ואיום שלו וירדו לפניו וגו״ (ילקוט שמעוני, בראשית רמז א׳, זוהר הקדמה בראשית). ביקשו מלפניו האותיות שבהן יברא את העולם. תחילה הגיעה האות ת׳ ואמרה לפניו, ריבון העולמים האם תברא את העולם בי? שאני חותם הטבעת שלך ׳אמת׳ וגם שמך נקרא אמת ויפה למלך לפתוח באות אמת ועוד שבי אתה עתיד לתת תורה לעם ישראל, שנאמר ״תורה ציווה לנו משה״ (דברים לג).

אמר לה הקדוש ברוך הוא ״ראויה וכשרה את, אלא שלא אברא בך את העולם מכיוון שעל מצח הרשעים יהיה כתוב מת ואין ראוי לברוא את העולם בסימן קללה״. מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.

עלתה האות ש׳ לפניו שאלה, ״ריבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני תחילת שמך- שדי ויפה לברוא את העולם בשמך הקדוש. אמר לה ״יפה וטובה את ואמיתה את אבל הועיל ואותיות של שקר נטלו אותך להצטרף עמהם איני רוצה לברוא בך את העולם, כדי שהשקר לא יתקיים״. כיוון שראתה כך ש׳ יצאה מלפניו.
נכנסה ר׳ ואמרה לפניו, ריבונו של עולם רצונך שתברא בי את העולם שבי נקרא אתה רחום ובי רפואה, אמר לה לא, מפני שבך רעה ואת תחילת רשע. יצאה מלפניו בפחי נפש.

נכנסה ק׳ ועמה לפניו ואמרה, ריבונו של עולם רצונך שתברא בי את העולם? שבי עתידין להקדישך, שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות וגו׳". אמר לה לאו מפני שבך קללה. מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.
עלתה האות צ׳ ושאלה רצונך לברוא בי את העולם? שבי נקרא אתה צדיק, שנאמר "כי צדיק ה׳" (תהילים יא) ובי ראוי לברוא את העולם. אמר לה הקדוש ברוך הוא, צדיקה את אבל אי אפשר לברוא בך את העולם, שבך עתידין לבוא צרות על ישראל, שנאמר ״אוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב״ (ירמיה ל). יצאה מלפניו והלכה.

עלתה האות פ׳ לפניו שאלה, ריבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני ישועתך ובי אתה עתיד לפדות את העולם. אמר לה לא, מפני שבך עתידין ישראל לפרוע עצמם לעבודה זרה. שנאמר ״וירא משה את העם כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם״. 

וכן ע׳ מאותה הסיבה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלא יברא בה את העולם.

עלתה לפניו האות ס׳ שאלה, רצונך לברוא בי את העולם? שאני סומכת לנופלים שנאמר, ״סומך ה׳ לכל הנופלים״. אמר לה הקדוש ברוך הוא, לכן עמדי במקומך ואל תזוזי שאם את יוצאת ממקומך מה יהיה על הנופלים הנסמכים עלייך? מיד יצאה מלפניו.

עלתה האות נ׳ אמרה לפניו, רבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי אתה עתיד לתת נשמה. שנאמר, ״נר ה׳ נשמת אדם״. (משלי כ). אמר לה לא מפני שבך אני עתיד לכבות נרותיהם של רשעים לעתיד לבוא, שנאמר ״נר רשעים ידעך״ (איוב כה). מיד יצאה מפלניו וחזרה למקומה.

עלתה לפניו האות מ׳ ושאלה נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי נקרא אתה מלך. אמר לה ודאי אבל לא אברא בך את העולם, מפני שבך עתיד לבוא יום מהומה, שנאמר ״כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה׳״ (ישעיה כב). מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.

נכנסה ל׳ ושאלה רצונך שבי תברא את עולמך? שבי אתה עתיד ליתן לישראל את לוחות הברית וללמדן את עשרת הדברות, שנאמר ״והלוחות מעשה אלוהים״ (שמות לב). אמרה לה, והרי בך עתידים להשתבר שנאמר, ״ואתפש בשמי הלוחות ואשלכם מעל שתי ידיי ואשברם לעיניכים״ (דברים ט). יצאה מלפניו בפחי נפש.

ירדה כ׳ מעל כתרו הנורא של הקדוש ברוך הוא ובאותה שעה שנכנסה לפניו נזדעזעו כל העולמות ורעש כסא הכבוד וגלגלי המרכבה אחזו רעדה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, מפני מה אתה מרעישים? השיבו מפני כ׳ שירדה מעל ראשנו, שכל כבודנו ועיקרנו לא נקרא אלא בה. מיד קרא לה הקדוש ברוך הוא ושאלה מה היא מבקשת? אמרה מלפניו שתברא בי את עולמך, שבי כיסאך, כתרך וכבודך. אמרה לה הקדוש ברוך הוא, לא אברא בך את העולם שבך יכלו עיניהם של ישראל בדמעות, שנאמר ״כלו בדמעות עיני״ (איכה ב). שובי למקומך. שמעה ויצאה מלפניו בפחי נפש.

עלתה האות י׳ לפניו ואמרה נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני תחילת שמך הגדול ונאה לך לברוא בי את העולם. אמר לא, מפני שבך עתיד יצר הרע להטעות את הבריאות, שנאמר ״כי יצר לב האדם רע מנעוריו״ (בראשית ח). יצאה מלפניו. 

עלה האות ט׳ שאלה רצונך לברוא בי את העולם? שבי אתה נקרא טוב, שנאמר ״טוב ה׳ לכל״ (תהילים קמה). אמר לה לא, מפני שבך אני עתיד לקרוא לעמי טמא שנאמר, ״כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב״ (ישעיה ו). מיד יצאה מלפניו.

נכנסה ח׳ ואמרה רצונך שתברא בי את העולם? שבי אתה מתחסד עם בריותך, שנאמר ״חסד ה׳ מלאה הארץ״ (תהילים לג). אמר לה לא, מפני שבך עתידים להיכתב עוונותיהם של ישראל בקולמוס ברזל, שנאמר ״חטאת יהודה כתובה בעת ברזל בצפורן שמיר״ (ירמיה יז). מיד יצאה מלפניו.

עלתה האות ז׳ ואמרה ראוי לברוא בי את העולם? שבי ישמרו בניך את השבת שנאמר, ״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ). אמר לה לא, שכל כלי זין בך נעשים. מיד יצאה מלפניו.

עלתה האות ו׳ ואמרה רבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני אות משמך. אמר לה, די לך שאת אות משמי וחקוקה וגלופה בשמי ולא אברא בך את העולם. 

נכנסה האות ה׳ ואמרה לפניו רצונך שתברא בי את העולם? שבי עתידין ישראל לומר הודיה לפניך, שנאמר ״הוד והדר לפני״ (דברי הימים ב). אמר לא, מפני שבך יבוא יום הדין הגדול לעולם, שנאמר ״כי הנה היום בא בער כתנור״ (מלכי ג). מיד יצאה מלפניו.

עלתה האות ד׳ רצונך שתברא בי את העולם? שבי יוצא הדיבור מלפניך, שנאמר ״לעולם השם דברך נצב בשמיים״ (תהילים קיט). אמר לה לא, מפני שבך נידונין ישראל. 

עלתה ג׳ לפניו רצונך שתברא בי את עולמך? שבי גדולתך וגבורתך אמורות, שנאמר ״גדול ה׳ ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר״ (תהילים קמה). אמר לה לא אברא בך את העולם, שבך אני עתיד לגמול לאויבי, שנאמר ״חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם״ (שעיה נט).

עלתה האות ב׳ ואמרה לפניו נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי מברכים אותך עליונים ותחתונים ואומרים בכל יום ״ברוך השם לעולם אמן ואמן״ (תהילים פט). אמר לה הקדוש ברוך הוא ברוך הבא בשם השם. מיד קיבלה ואמר לה בך אברא את העולם ואץ תהיי ראשונה למעשה בראשית.

ראתה א׳ שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם בב׳ עמדה מן הצד ושתקה. עד שקרא לה הקדוש ברוך הוא ושאלה מדוע תשתקי? ולמה לא תדברי כאחת מחברותייך ואין את נכנסת לפני? אמרה לפניו ריבונו של עולם ומה לחברותי שהחשבון שלהם גדול (גימטריה) אני שאני קטנה לא אחת כמה וכמה שלא אהיה ראויה ועוד שהרי כבר נתת מתנה גדולה זו לאות ב׳ ואין ראוי למלך עליון להעביר מתנה שנתן לעבדו ולתתה לאחר. אמרה לה הקדוש ברוך הוא אל תתעצבי שאת ראש לכולם ומלך אני אחד ואת אחת ולפי שהשפלת את עצמך אני אגדל אותך שתעלי לחשבון אלף ועוד אמר לה התנחמי, שכשאתן את התורה בך אפתח, כמו שנאמר, ״אנוכי ה׳ אלוקיך״ (שמות כ).