במצוות תפילין מצויות עשר הלכות שהן כולן בגדר "הלכה למשה מסיני" – כלומר: לא נלמדות מפסוק מפורש, אלא מקורן במסורת מדור לדור.
בתורה עצמה לא מתוארות בפירוש הלכות התפילין: לא צורתן, לא תכולתן המדויקת, ואפילו אופן ההנחה – מיקום, סדר, צד היד – אינו מפורט.
ובכל זאת – בכל תפוצות ישראל, בכל דור ודור, הנחת התפילין נעשתה בדיוק מרהיב: אותו סדר פרשיות, אותן קוביות שחורות, אותו קשר, אותן מיקומים על היד ועל הראש.
דבר זה מעיד על עוצמת המסורת שבעל פה – חוט בלתי נראה שמחבר בין דורות, בלי סיכום כתוב, אך עם דיוק אחיד ואמונה עמוקה.
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" (שמות י"ג)
"וּקְשַׁרְתֶּם אוֹתָם… וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת" (דברים י"א)
אבל לא מתוארת שם צורת התפילין, צבע, גודל, תוכן או אופן ההנחה – ובכל זאת, ביהדות עיראק, תימן, מרוקו, איראן ואשכנז – כולם מניחים תפילין באותה דרך, עם אותו תוכן בדיוק.
איך זה ייתכן?
כי התפילין הן קשר עמוק וישיר בינינו לבין הקב"ה.
אנו מניחים תפילין ואומרים:
"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
ובגמרא נאמר שהקב"ה, כביכול, מניח תפילין – ובהן כתוב:
"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"
🔗 אנחנו מעידים שהוא אחד – והוא מעיד שאנחנו אחד.
זהו קשר של נצח, שנשמר גם בלי הוראות כתובות – אלא בלב, במסורת, ובאמונה.
ב"כולל קול שמואל" אנו זוכים לקחת חלק בזכות עצומה:
הנחת תפילין – לכל יהודי שרוצה להתקרב ולחזור לשורשים.
בהובלתו של הרב יהודה צדק שליט״א, רב הכולל, ובסיועם של אברכי הכולל, אנו מספקים ואף רוכשים תפילין מהודרות ואיכותיות עבור בחורים, חיילים, ונערים חסרי אמצעים – כדי להבטיח המשכיות של קיום המצווה לאורך ימים.
לאחרונה זכינו לערוך בר מצוות לחיילים ולבחורים שלא גדלו בתוך עולם התורה – בהם גם מי שידם אינה משגת. עבורם, התפילין הן לא רק קיום מצווה – אלא רגע של חיבור, זהות, ושיבה אל אביהם שבשמיים.
ידוע כי אין האדם שורה עליו הנבואה אלא אם כן היה מתוך שמחה וסעודה, לכן היו מרבים סעודות אצל שמואל הנביא.
אנו מחזירים עטרה ליושנה ומקפידים לחלק ארוחות ומצרכים לאלה שידם אינה משגת ואף לקיים סעודות אצל הנביא.
וזו סגולה בדוקה ומנוסה שכן שמואל הנביא מעולם לא היה חייב לאיש
ידוע כי אם אדם היה מיטיב עם שמואל הנביא אזי היה עושה כל שביכולתו בכדי להחזיר טובה לאותו האיש.
ידוע כי אם אדם היה מטיב עם שמואל הנביא אזי היה עושה כל שביכותו בכדי להחזיר טובה לאותו האיש
וכתוב כבוד עשו לו במותו שהקימו ישיבה על קברו (בבא קמא טז, ב׳ )
"מזה אלפי שנים עולים לציונו של שמואל הנביא, ומתפללים לישועה" – כך כתב רבי עובדיה מברטנורא לפני מאות שנים, ועדות זו ממשיכה לפעום בלבבות רבים גם כיום.
מדורי דורות, נהגו ישראל לעלות לציון הקדוש של שמואל הנביא ביום ההילולא, לשפוך שיח, להביא עימם נדבות, נדרים וסעודות – ולהעניק מתנות של תודה ואמונה.
מסורת זו נשמרת גם בימינו:
מבקרים רבים שמגיעים לציון הקדוש מביאים סעודות קלות ומאכלים לאברכי כולל "קול שמואל" הלומדים במקום בקדושה יומם ולילה, כהבעת שותפות, הערכה וברכה.
רבים מספרים על ישועות וניסים שראו לאחר תפילה בציון ונתינה לכולל – בפרנסה, בזיווגים, בבריאות ובנחת.
גם אתם מוזמנים לקחת חלק במעגל הקדושה והחסד – ולשלוח סעודה או תרומה לכבוד ההילולא, או בכל יום שתבחרו.
היו נוהגים לעלות לציון ולהביא סעודה לאברכים של הכולל.
כולל "קול שמואל" הוא לא רק בית של תורה – אלא גם בית של חסד ועזרה לזולת.
בזכות התמיכה שלכם, אנו מפעילים מערך חלוקת מזון למשפחות נזקקות מדי יום, ובחגי ישראל בפרט – עם ארגזים מכובדים ומלאי כל טוב, המחולקים בכבוד ובצנעה לכמה מאות משפחות ברחבי הארץ.
הארגזים כוללים מצרכים חיוניים, מוצרי חג, מזון יבש, ירקות ופירות – ומגיעים ליעדם באהבה, על ידי מתנדבים מסורים.
כל תרומה – קטנה כגדולה – מחזיקה משפחה. מחיה ילד. מאירה שולחן.
רבי עקיבא, התנא האלוקי, יצא למסע הלימוד שלו בגיל ארבעים, למרות היותו אנאלפביתי וחסר ידע מוקדם, והיה אף ידוע בסלידתו מתלמידי חכמים. לאחר חזרתו בתשובה שקד בנחישות בלתי מעורערת ושקע בלימוד התורה, ישב בבתי ספר יסודיים, התחיל לרכוש את יסודות הקריאה והכתיבה על מנת לזכות בזכות הקדושה לקרוא וללמוד את התורה הקדושה שלנו.
עם הזמן הפך רבי עקיבא לתלמיד חכם ומורה הוראה בישראל, נערץ על חכמתו ותובנותיו. עם זאת, מחויבותו ללימוד התורה הובילה לרדיפות תחת האימפריה הרומית, שאסרה על לימוד התורה והטילה עונשים חמורים. למרות הסיכונים, המשיך רבי עקיבא ללמד וללמוד בגלוי, מסרב לנטוש את המסורות היהודיות.
נלכד ונידון למוות, התמודד רבי עקיבא באומץ לב למות הקדושים. כשנשאל על מחויבותו הבלתי מעורערת, הוא ציטט את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" כיסוד התורה. הוא גילה שהתורה כוללת לא רק עיסוק אינטלקטואלי אלא גם יישום מעשי, מתן חוכמה, הדרכה מוסרית והבנה כדי לנווט במורכבות החיים.
סיפורו של רבי עקיבא מדגים את חשיבותו המתמשכת של לימוד התורה במסורת היהודית, תוך שימת דגש על הערכים שהוא מנחיל והכוח שהוא מעניק להתמודד עם מצוקות.
הרב יהודה צדק שליט״א הקים את הכולל לפני למעלה מ- 20 שנה, בכדי שתלמידי חכמים יוכלו ללמוד בכולל ובקבר שמואל הנביא בפרט. בכך זכה להושיב תלמידי חכמים העוסקים בתורה יומם ולילה לכבודו של שמואל הנביא.
ידוע כי ארץ ישראל שייכת לעם היהודי, וכי מצווה לבנות בתים יהודיים בארצנו בכל חלקיה. הקב״ה נתן לנו את האדמה כפי שכתוב בבראשית ״לך ולזערך אתננה עד עולם״ ( פרק ב׳ פסוק.. ) כל הקרקעות מסביב לציון שמואל הנביא שייכות ליהודים אך המדינה בתמימותה איפשרה לגויים בארץ לשבת שם ולבנות בתים.
חזון כולל שמואל הנביא, לבנות ולפתוח ישיבות וכוללים לאברכים על שטחים ישראליים אשר השתלטו עליהם העמים ששכנו פה בזמן קום מדינת ישראל. עמותת הכולל קונה שטחים אלו ובונה ישיבות לאברכים ובכך מחזירים אנו את השטחים אשר שייכים לנו על פי הבטחתו של הקב״ה לאברהם אבינו ולצאציו.
קירוב אחינו היהודים לתורה ולמצוות היא אחת מעיקרי חובתינו כיהודים להפיץ ולקרב להשם יתברך כפי הפסוק הידוע ״ולימדתם אותם את בניכם..״ (קידושין כט ע״ב), פסוק זה מעלה כי יסוד המצווה היא ללמדה אחרים והוא אף גדול יותר מהלימוד עצמו.
אחת המטרות המרכזיות של עמותת ״קול שמואל״ היא הפצת התורה וקירוב רחוקים לתורה הקדושה. הכולל שוכן בציון שמואל הנביא, רבים באים לבקר ציון קדוש זה והאברכים הקדושים עסוקים בלימוד התורה, אך גם בקירוב רחוקים. מידי יום האברכים מלמדים, עוזרים ואף רוכשים תפילין לכל המבקרים בציון. הכולל רכש למעלה 1,000 תפילין לחיילים בודדים ועוד. כמו כן, הכולל מפיץ עלוני שבת מידי שבוע על פרשיות השבוע, הלכות, שאלות של מבקרי הציון וכדומה. בנוסף לכך, הכולל מפרסם סרטונים ביוטיוב ובקבוצת הוואטספ של הכולל על הלכות נידה, שיעורי תורה, שלום בית ועוד.
" וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל־יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמה". (שמואל-א כ"ה)
האברכים הקדושים שבציון יתפללו עבורך – שלח שם ותזכה לברכה וישועה.
יש לך הזדמנות לשלוח שם לתפילה בציון שמואל הנביא – מתנה המעניקה ברכה וישועה! שלח את שמך או את שם אהוביך, והצטרף לתפילות המתקיימות במקום הקדוש.
זריזין מקדימים למצוות! הזדרז לקנות לעצמך שפע בעולם הזה וחלק לעולם הבא.
״בשעה שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם באו כל האותיות החקוקות על כתר נורא ואיום שלו וירדו לפניו וגו״ (ילקוט שמעוני, בראשית רמז א׳, זוהר הקדמה בראשית). ביקשו מלפניו האותיות שבהן יברא את העולם. תחילה הגיעה האות ת׳ ואמרה לפניו, ריבון העולמים האם תברא את העולם בי? שאני חותם הטבעת שלך ׳אמת׳ וגם שמך נקרא אמת ויפה למלך לפתוח באות אמת ועוד שבי אתה עתיד לתת תורה לעם ישראל, שנאמר ״תורה ציווה לנו משה״ (דברים לג).
אמר לה הקדוש ברוך הוא ״ראויה וכשרה את, אלא שלא אברא בך את העולם מכיוון שעל מצח הרשעים יהיה כתוב מת ואין ראוי לברוא את העולם בסימן קללה״. מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.
עלתה האות ש׳ לפניו שאלה, ״ריבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני תחילת שמך- שדי ויפה לברוא את העולם בשמך הקדוש. אמר לה ״יפה וטובה את ואמיתה את אבל הועיל ואותיות של שקר נטלו אותך להצטרף עמהם איני רוצה לברוא בך את העולם, כדי שהשקר לא יתקיים״. כיוון שראתה כך ש׳ יצאה מלפניו.
נכנסה ר׳ ואמרה לפניו, ריבונו של עולם רצונך שתברא בי את העולם שבי נקרא אתה רחום ובי רפואה, אמר לה לא, מפני שבך רעה ואת תחילת רשע. יצאה מלפניו בפחי נפש.
נכנסה ק׳ ועמה לפניו ואמרה, ריבונו של עולם רצונך שתברא בי את העולם? שבי עתידין להקדישך, שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות וגו׳". אמר לה לאו מפני שבך קללה. מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.
עלתה האות צ׳ ושאלה רצונך לברוא בי את העולם? שבי נקרא אתה צדיק, שנאמר "כי צדיק ה׳" (תהילים יא) ובי ראוי לברוא את העולם. אמר לה הקדוש ברוך הוא, צדיקה את אבל אי אפשר לברוא בך את העולם, שבך עתידין לבוא צרות על ישראל, שנאמר ״אוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב״ (ירמיה ל). יצאה מלפניו והלכה.
וכן ע׳ מאותה הסיבה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלא יברא בה את העולם.
עלתה לפניו האות ס׳ שאלה, רצונך לברוא בי את העולם? שאני סומכת לנופלים שנאמר, ״סומך ה׳ לכל הנופלים״. אמר לה הקדוש ברוך הוא, לכן עמדי במקומך ואל תזוזי שאם את יוצאת ממקומך מה יהיה על הנופלים הנסמכים עלייך? מיד יצאה מלפניו.
עלתה האות נ׳ אמרה לפניו, רבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי אתה עתיד לתת נשמה. שנאמר, ״נר ה׳ נשמת אדם״. (משלי כ). אמר לה לא מפני שבך אני עתיד לכבות נרותיהם של רשעים לעתיד לבוא, שנאמר ״נר רשעים ידעך״ (איוב כה). מיד יצאה מפלניו וחזרה למקומה.
עלתה לפניו האות מ׳ ושאלה נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי נקרא אתה מלך. אמר לה ודאי אבל לא אברא בך את העולם, מפני שבך עתיד לבוא יום מהומה, שנאמר ״כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה׳״ (ישעיה כב). מיד יצאה מלפניו בפחי נפש.
נכנסה ל׳ ושאלה רצונך שבי תברא את עולמך? שבי אתה עתיד ליתן לישראל את לוחות הברית וללמדן את עשרת הדברות, שנאמר ״והלוחות מעשה אלוהים״ (שמות לב). אמרה לה, והרי בך עתידים להשתבר שנאמר, ״ואתפש בשמי הלוחות ואשלכם מעל שתי ידיי ואשברם לעיניכים״ (דברים ט). יצאה מלפניו בפחי נפש.
ירדה כ׳ מעל כתרו הנורא של הקדוש ברוך הוא ובאותה שעה שנכנסה לפניו נזדעזעו כל העולמות ורעש כסא הכבוד וגלגלי המרכבה אחזו רעדה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, מפני מה אתה מרעישים? השיבו מפני כ׳ שירדה מעל ראשנו, שכל כבודנו ועיקרנו לא נקרא אלא בה. מיד קרא לה הקדוש ברוך הוא ושאלה מה היא מבקשת? אמרה מלפניו שתברא בי את עולמך, שבי כיסאך, כתרך וכבודך. אמרה לה הקדוש ברוך הוא, לא אברא בך את העולם שבך יכלו עיניהם של ישראל בדמעות, שנאמר ״כלו בדמעות עיני״ (איכה ב). שובי למקומך. שמעה ויצאה מלפניו בפחי נפש.
עלתה האות י׳ לפניו ואמרה נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני תחילת שמך הגדול ונאה לך לברוא בי את העולם. אמר לא, מפני שבך עתיד יצר הרע להטעות את הבריאות, שנאמר ״כי יצר לב האדם רע מנעוריו״ (בראשית ח). יצאה מלפניו.
עלה האות ט׳ שאלה רצונך לברוא בי את העולם? שבי אתה נקרא טוב, שנאמר ״טוב ה׳ לכל״ (תהילים קמה). אמר לה לא, מפני שבך אני עתיד לקרוא לעמי טמא שנאמר, ״כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב״ (ישעיה ו). מיד יצאה מלפניו.
נכנסה ח׳ ואמרה רצונך שתברא בי את העולם? שבי אתה מתחסד עם בריותך, שנאמר ״חסד ה׳ מלאה הארץ״ (תהילים לג). אמר לה לא, מפני שבך עתידים להיכתב עוונותיהם של ישראל בקולמוס ברזל, שנאמר ״חטאת יהודה כתובה בעת ברזל בצפורן שמיר״ (ירמיה יז). מיד יצאה מלפניו.
עלתה האות ז׳ ואמרה ראוי לברוא בי את העולם? שבי ישמרו בניך את השבת שנאמר, ״זכור את יום השבת לקדשו״ (שמות כ). אמר לה לא, שכל כלי זין בך נעשים. מיד יצאה מלפניו.
עלתה האות ו׳ ואמרה רבון העולמים נוח לפניך לברוא בי את העולם? שאני אות משמך. אמר לה, די לך שאת אות משמי וחקוקה וגלופה בשמי ולא אברא בך את העולם.
נכנסה האות ה׳ ואמרה לפניו רצונך שתברא בי את העולם? שבי עתידין ישראל לומר הודיה לפניך, שנאמר ״הוד והדר לפני״ (דברי הימים ב). אמר לא, מפני שבך יבוא יום הדין הגדול לעולם, שנאמר ״כי הנה היום בא בער כתנור״ (מלכי ג). מיד יצאה מלפניו.
עלתה האות ד׳ רצונך שתברא בי את העולם? שבי יוצא הדיבור מלפניך, שנאמר ״לעולם השם דברך נצב בשמיים״ (תהילים קיט). אמר לה לא, מפני שבך נידונין ישראל.
עלתה ג׳ לפניו רצונך שתברא בי את עולמך? שבי גדולתך וגבורתך אמורות, שנאמר ״גדול ה׳ ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר״ (תהילים קמה). אמר לה לא אברא בך את העולם, שבך אני עתיד לגמול לאויבי, שנאמר ״חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם״ (שעיה נט).
עלתה האות ב׳ ואמרה לפניו נוח לפניך לברוא בי את העולם? שבי מברכים אותך עליונים ותחתונים ואומרים בכל יום ״ברוך השם לעולם אמן ואמן״ (תהילים פט). אמר לה הקדוש ברוך הוא ברוך הבא בשם השם. מיד קיבלה ואמר לה בך אברא את העולם ואץ תהיי ראשונה למעשה בראשית.
ראתה א׳ שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם בב׳ עמדה מן הצד ושתקה. עד שקרא לה הקדוש ברוך הוא ושאלה מדוע תשתקי? ולמה לא תדברי כאחת מחברותייך ואין את נכנסת לפני? אמרה לפניו ריבונו של עולם ומה לחברותי שהחשבון שלהם גדול (גימטריה) אני שאני קטנה לא אחת כמה וכמה שלא אהיה ראויה ועוד שהרי כבר נתת מתנה גדולה זו לאות ב׳ ואין ראוי למלך עליון להעביר מתנה שנתן לעבדו ולתתה לאחר. אמרה לה הקדוש ברוך הוא אל תתעצבי שאת ראש לכולם ומלך אני אחד ואת אחת ולפי שהשפלת את עצמך אני אגדל אותך שתעלי לחשבון אלף ועוד אמר לה התנחמי, שכשאתן את התורה בך אפתח, כמו שנאמר, ״אנוכי ה׳ אלוקיך״ (שמות כ).
